יום שבת, 26 בינואר 2013

גיא לרר מסית לאלימות ? בן אופק ניצחת - המשחק נגמר



זה נראה שצינור הלילה בהובלת גיא לרר מסיתים לאלימות במקום לכבד את החלטות בית המשפט.

מה אומר החוק ?


חובות לחברת איקיוטק חובות לחברת איקיוטק- בדיקה משפטית של חוב לאיקיוטק
רוכשים תוכן בתשלום?
יצא לי לעיין בתיק אחד בעניין איקיוטק וביקשתי לשתף אתכם במה שראיתי ובדעה שצמחה לי מכך.
בתיק, חייב שנסתפק מפאת השמירה על פרטיותו בכינוי חייב, טען כי ביצע הרשמה לשירותי התוכן בתשלום של במרום היותו קטין, כאשר היה בגיל 16, ועל כן הוא טוען שיש לבטל את חיובו בתשלום בגין שירותי התוכן של במרום.
החייב גם הלין על המחאת הזכות בחובו לחב' איקיוטק וטוען שאינו מכיר את החברה ולא שמע על חברת איקיוטק מעולם.
החייב פנה לרשימת תפוצה רחבה של גורמים, אמצעי תקשורת ורשויות.
בפתח הדברים נסקור, כי חוק המחאת חיובים, תשכ"ט-1969 קובע, כי: המחאת זכות 1.(א)זכותו של נושה, לרבות זכות מותנית או עתידה לבוא, ניתנת להמחאה ללא הסכמת החייב.


ונסקור גם את העובדה, כי חברת "במרום" חשפה באמצעי התקשורת (ראו כתבה YNET22.08.2013)  (http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4421163,00.html), שהמחתה לחמש חברות פעילויות עסקיות שונות. ביניהן איקיוטק לה 15 שירותים שונים שהלקוחות החייבים, השתמשו בהם ולא שילמו באמצעות האינטרנט בשלב מסוים, בין היתר מדובר בשירותים: "ספורטיפ" -שירותי מידע בתחום הספורט, "כרטיסון" - אתר דרכו אפשר לקנות כרטיסים מוזלים להצגות, "ממותגים" – חברה שמוכרת מותגים במחיר נמוך, "דייט מאסטר" - שירות סרטונים שאמור לסייע להתחיל עם בנות, ו"ספייסר", חברה דרכה אפשר לצפות בסרטוני רכילות ובידור.
חשבתם מי מהלקוחות שקנו השנה קוקה קולה, דיאט קוקה קולה, קינלי, ספרייט ויתר הממותגים יודעים שבעצם אין חברה כזאת "קוקה קולה ישראל" והחברה בישראל בכלל נקראת "החברה המרכזית לייצור משקאות קלים בע"מ" ח"פ 51048213.


חוק החוזים ומסחר אלקטרוני- מה אומר החוק ?
אין מחלוקת אפילו בקרב חסידי הקוד הפתוח, כי החתימה הדיגיטאלית על ההסכם במסך ההרשמה הינה חתימה מחייבת (מהווה ראיה בכתב לפי פקודת הפרשנות, כמו גם חתימה כשרה לפי הצעת חוק מסחר אלקטרוני התשע"א–2011 והצעת חוק מסחר אלקטרוני- 2008).
אין מחלוקת גם, שמבחינת הדין בישראל (ולדעתי כמו גם ביתר מדינות העולם), הצעה הנשלחת באמצעות אימייל והודעה על קבלתה באמצעות אימייל חוזר, משלימות יחדיו כריתת חוזה בישראל, בהתאם לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג 1973.
בית המשפט בתל אביב גם קבע בת"א (תל-אביב-יפו) 715417/07 - פלאפון תקשורת בע"מ נ' מלאך טום ואח' . תק-של 2007(4), 22000, כי
"מאחר ואין אנו חיים בהתנתק מן המציאות לאור חיי השגרה בימינו, מכשירי הטלפון הסלולריים אינם מוצר נדיר ואין כמעט נערים שאין בידיהם מכשיר שכזה, ניתן לומר כי אף פעולת הרכישה והשימוש בטלפון סלולרי הינה פעולה שדרכם של קטינים לעשותה.
הכלל הגדול בדיני חוזים של מוצא שפתיך תשמור ועשית, או "חוזים יש לקיים", חל על קטינים כמו על כל אדם וגם קטינים בדרך כלל, אינם יכולים לבטל חיוביהם החוזיים אלא אך בתנאים ועל-פי העילות הקבועים לכך בחוק. תהא צדייתו של המחוקק לקטינים ולנעשקים אשר תהא, כל עוד לא ניתנו להם זכויות מיוחדות בחוק מפורש, נשאר משפט אחד להם ולכל אזרח אחר (ראה בג"צ 709/79 עמיר כהן נ' שר הביטחון ו-5 אח', פ"ד לד(2), 465)
התוצאה היא, שאין ממש בטענות הנתבעים לגבי העדר עילה נגד הנתבע 1 מהטעם שהיה קטין בעת ההתקשרות."


אם כן, על מה המחלוקת ?
לפי מערכת ה CRM של איקיוטק, נרשם החייב לשירותי התוכן – מידע על אודישנים, בהסכמת הוריו, תוך גם, שמילא את פרטיו בתוך מסך הרשמה של החברה וכן בכרטיס האישי שנפתח עבורו באתר האינטרנט של החברה, אישר את תקנון השירות ועשה עוד פעולות שונות במסגרת התקשרותו עם החברה ואף ניצל את שירותיה לטובתו.
החייב גם, קיבל במסגרת ההתקשרות כרטיס אישי ומילא בכרטיסו האישי אצל החברה פרטים נוספים, בין היתר נתונים אישיים על עצמו ולמשל את צבע שיער ראשו, את גובהו, נתונים נוספים על מבנה גופו "השרירי", לרבות מידת המכנס שלו, תיאור חזותו, צבע עיניו, מידת חולצתו, ומידת נעליו, תאריך הולדתו. ומספר הטלפון הסלולארי שברשותו ומספר הטלפון הקווי בביתו.
חשוב לומר, שכבר במסך ההרשמה באינטרנט הופיעה בצורה ברורה, בין היתר גם, תמצית השירות ולרבות העובדה שמדובר במנוי בתשלום, את אמצעי התשלום השונים בהם ניתן לשלם ואת מחירו של השירות וכן את דרכי הביטול, יצירת הקשר עם שירות הלקוחות וכו'.


כאן אולי המקום, להזכיר את התרשמותו של בית המשפט המחוזי בתל אביב בעניינו של אותו מסך ההרשמה בדיוק, שקבע בת"צ 1869-09 בעניינו של אותו מסך ההרשמה ממש, כי:


"אין אני מוכן לקבל את הטענה כי התובע לא קרא או לא הבין את משמעות מעשיו והרישום שביצע באתר "במרום" ו/או כי לא הבין את תוכנם ומשמעותם של המסמכים והתקנון שהוא אישר את קריאתם והסכמתו לאמור בהם.
...
המשיבה/הנתבעת חברת במרום מספקת שירותים הקשורים לעולם הבמה והבידור, לרבות מידע והצעות להשתתף במבחני בד/אודישנים להפקות שונות. המבחנים לאודישנים אלו, נעשים במשרדיה של "במרום", המתווכת בין המתאימים לתפקידים הדרושים ובין ההפקות השונות. (ראה סעיפים 3 - 7 לתצהיר בן אופק מנכ"ל "במרום".)
ביום 13/2/2007 נרשם התובע, לשירות האודישנים הניתן על ידי "במרום".
ההרשמה בוצעה באמצעות אתר האינטרנט של "במרום".
על מנת להבטיח כי כל פרטי ההרשמה ותנאיה יהיו בהירים ונהירים היטב לנרשם, ההרשמה מבוצעת בשלבים מבוקרים."
אומנם, במסך הראשוני שאישר החייב בעת הרשמתו קיים בכל מקרה נוסח ועיצוב שמתאים בין היתר, גם לכללים שקבע משרד התקשורת (ולרבות סרגל רגולציה) ואף בחלק מהמועדים בהם היה מנוי אצל החברה, ביקש הנ"ל לשלם חלק מהתשלומים באמצעות חשבון הסלולר וזאת לאחר שגם ביקש לאשר את התשלום בחשבון הסלולר באמצעות אישור כפול לפי הנחיות משרד התקשורת (ראו הנחיות כבוד השר מיום 05.11.2007 וכן השינוי בתנאי הרישיון למפעילות מיום 24.05.2011, תוספת שניה נספח ו'), אך בכל מקרה ניכר שהמחלוקת עם החייב הינה מחלוקת חוזית רגילה בהתאם לדיני החוזים ומרבית העניינים או כל העניינים, שבין הצדדים, ואף לרבות עצם ההתקשרות לא נעשו באמצעות המפעיל הסלולארי כלל.
כבר הזכרנו, שבמסגרת ההתקשרות גם, קיבל החייב גם הרשאה ייחודית לכניסה לאזור הפרימיום באתר החברה וכן גישה לתכנים בתשלום באתר ולרבות הזכות להקים לעצמו כרטיס אישי באתר האינטרנט כאמור - והכל כפי שבפועל עשה. 
למעלה מן הצורך ייאמר, שמאחר שאין מחלוקת אמיתית על החתימה הדיגיטאלית וכריתת החוזה, הרי שחובת ההוכחה להראות שהחוזה בוטל, שולם ו/או הופר, מוטלת על החייב בלבדכאמור ברע"א 11100/02 רונן חצור נ' ניסים דותן (פורסם בנבו).
"נטל השכנוע מוטל על המערערים, שכן טענתם לפיה בוטל ההסכם היא מסוג "הודאה והדחה". אין יסוד להבחנה בין טענה כי החיוב החוזי נפרע, לבין טענה כי החיוב בוטל בהסכמת הצדדים – בשני המקרים מודה הנתבע בכך שהחיוב התקיים בעבר, ומציין עובדה נוספת אשר לגרסתו פוטרת אותו מן החיוב בהווה. לפיכך, הנטל על הנתבע להוכיח כי שוחרר מחיובו החוזי. המערערים הודו כי חתמו על הסכם שכר הטרחה, ולא הוכיחו כי ההסכם בוטל. מכאן, שההסכם בר תוקף.
טענת המערערים לפיה הם אינם חבים בתשלום כיוון שהמשיבים לא קיימו את חלקם בחוזה אף היא מסוג "הודאה והדחה", ולכן נטל השכנוע מוטל עליהם גם כאן. נטל זה לא הורם. אין גם יסוד לומר כי אכיפת ההסכם אינה צודקת, שכן לא הוכח יחס בלתי סביר בין הסכום שהתחייבו המערערים לשלם לבין העבודה שביצעו המשיבים עבורם, וגם לא הוכח כי השירות שניתן להם על ידי המשיבים היה לקוי. "


עיון נוסף במערכת העלה, שהחייב אומנם נקשר עם החברה בשנת  2006 בהיותו בן 16 וכמה חודשים, אך הוא אישרר שוב את הרשמתו ואת מכלול התנאים גם בשנת 2008 בהיותו בגיר בן 19 שנים ובכל מקרה לא מיותר להביא את הציטוט המלא בהחלטת בית המשפט בת"א (תל-אביב-יפו) 715417/07 - פלאפון תקשורת בע"מ נ' מלאך טום ואח' . תק-של 2007(4), 22000 שקבע:
".....לאחר שעיינתי בטענות הצדדים בקשר לכשרותו של הנתבע 1 להתחייב בהסכמים שעליהם חתם, הגעתי למסקנה כי יש לקבל את טיעוני התובעת, וזאת מכל הנימוקים שהועלו על ידה בסיכומיה, שאותם אני מאמץ.
אוסיף ואומר כי חוק הכשרות המשפטית ואפוטרופסות, התשכ"ב - 1962 (להלן: "החוק"), אינו אוסר על קטין לבצע פעולות משפטיות, אלא רק קובע תנאים שונים לתקפותן. להלן ההוראות הרלוונטיות לעניינינו בחוק (ההדגשות שלי-י.ד.):
כל אדם כשר לזכויות ולחובות מגמר לידתו ועד מותו.
כל אדם כשר לפעולות משפטיות, זולת אם נשללה או הוגבלה כשרות זו בחוק או בפסק דין של בית משפט.
 אדם שלא מלאו לו 18 שנה הוא קטין; אדם שמלאו לו 18 שנה הוא בגיר.
 פעולה משפטית של קטין טעונה הסכמת נציגו; ההסכמה יכולה להינתן מראש או למפרע לפעולה מסויימת או לסוג מסויים של פעולות. יכול נציגו של קטין לבטל הסכמתו לפעולה כל עוד לא נעשתה הפעולה.
 פעולה משפטית של קטין שנעשתה שלא בהסכמת נציגו ניתנת לביטול -
 על ידי נציגו, ואם אין לקטין נציג - על ידי היועץ המשפטי לממשלה, תוך חודש ימים לאחר שנודע להם על הפעולה;
 אם לא נודע לנציג או ליועץ המשפטי לממשלה על הפעולה - על ידי הקטין, תוך חודש ימים לאחר שהיה לבגיר.
פעולה משפטית של קטין שדרכם של קטינים בגילו לעשות כמוה, וכן פעולה משפטית בין קטין לבין אדם שלא ידע ולא היה עליו לדעת שהוא קטין, אינה ניתנת לביטול כאמור בסעיף 5, אף שנעשתה שלא בהסכמת נציגו, אלא אם היה בה משום נזק של ממש לקטין או לרכושו.
תיקון מס' 3
ס"ח תשל"ג מס' 676 מיום 4.1.1973 עמ' 32 (ה"ח 982)
עולה משפטית של קטין טעונה אישור בית המשפט אם היתה טעונה אישור כזה אילו נעשתה בידי נציגו; ואין תוקף לפעולה כל עוד לא בא עליה אישור בית המשפט".
במקרה דנן, הנתבעים מודים כי הנתבע 2 חתם על מסמכי ההתקשרות כאפוטרופוס של הנתבע 1 (ס' 2ב' לתצהיר הנתבע 2). טענת הנתבעים כי חתימת הנתבע 2 הנ"ל "ריקה מתוכן" לא נומקה כלל ולא מצאתי התמודדות בבקשה לרשות להגן עם הטענות שהועלו בסיכומי התובעת ועם הוראות החוק הנוגעות לעניין, ובי היתר ההוראה אשר קובעות כי "פעולה משפטית של קטין טעונה הסכמת נציגו", והרי אין מחלוקת כי נציג הנתבע 1 - אביו, הנתבע 2, חתם על ההסכם והיה, אפוא, מודע לתוכן ההתחייבויות שנטל על עצמו בנו, שהיה קטין באותו מועד.
זאת ועוד: ההתקשרות הייתה בתחילת שנת 2006. לא מצאתי כי מאז הועלתה כל טענה לביטול ההתקשרות של הנתבע 1 ואף לא נטען על ידי הנתבעים כי נטענה טענה כזו עד היום.
אני דוחה את הטענה שלפיה אין הנתבע 1 מחויב לשלם לתובעת את סכום התביעה או כל סכום אחר בשל העדר חתימת הנתבע 2 על גבי טופס הוראת הקבע. בעל החשבון היה הנתבע 1 בלבד ועל כן די היה בחתימתו על טופס זה ודי בכך שהנתבע 2 חתם על ההסכם עצמו כאפוטרופוס של הנתבע 1 כדי להפוך את הפעולה של הקטין כפעולה כשרה שקיבלה את הסכמת נציגו.
אני מוצא לנכון להביא להלן מקצת הדברים שנפסקו על ידי כב' הרשמת מגי כהן, בפסק הדין שהובא על ידי באת כוח התובעת בסיכומיה, תא (נת') 708428/03 פלאפון תקשורת נ' וזינה נטלי (פורסם בנבו), שכן הדברים שנאמרו שם יפים גם לעניינינו:
בעניין זה כותב פרופ' אנגלרד בספרו (פרופ' יצחק אנגלרד חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ"ב- 1962, סעיף 13-1, מהדורה שניה, תשנ"ה - 1995, עמ' 98):
אין ספק כי המגמה החברתית היא להרחיב את הפעילות העצמית של קטינים, כך רשאי קטין בן שש עשרי לנהוג באופנוע ובן שבע עשרה וחצי במכונית. פעילויות אלה של נהיגה ברכב גוררות איתן פעולות משפטיות נלוות, כגון קניית דלק, טיפול במוסך ורכישת אביזרים שונים שיש לראותן כעת כנהוגות אצל קטינים בגיל זה".
הייתי מוסיפה בהנף אותו קולמוס כי קטין כזה יכול אף לנהל חשבון בנק גם יכול לרכוש מכשיר טלפון סלולרי כפי שעשתה המבקשת בעניינינו.
יש חוזים הניתנים לביטול כאמור בסעיפים 5ו-6 לחוק הכשרות, ואם - או כל עוד - לא בוטלו, עומדים הם בתוקפם; ויש חוזים של קטין שאם נעשו שלא בהסכמת נציגו, אין להם תוקף אף אם לא בוטלו (סעיף 6א לחוק הכשרות,); כשם שיש חוזים שאין לבצעם בלי אישור בית-המשפט תחילה (סעיפים 7ו-20 לחוק הכשרות). רק חוזה שביצועו טעון אישור בית-המשפט אינו ניתן לביצוע בלא אישור כזה ; כל חוזה אחר של הקטין ניתן לביצוע עם הסכמת הוריו. חוזה של קטין שהוריו הסכימו לכריתתו ולביצועו, אין הצד השני צריך לבדוק אלא אם הוא נכנס בגדר אחד הפריטים שבסעיף 20 לחוק הכשרות; והיה אם לא נכנס, חוזה הוא ככל החוזים וניתן לביצוע ככל החוזים (בג"צ 709/79 עמיר כהן נ' שר הביטחון ו-5 אח', פ"ד לד(2), 465 ,עמ' 474-475).
אמנם, ההורים יכולים לאסור איסורים על ילדיהם והילדים חייבים להם חובת ציות (סעיף 16 בחוק הכשרות), אולם זהו מישור שונה ממישור הכשרות המשפטית ולכן אם קטין יבצע פעולה משפטית שהוא כשיר לבצע לפי סעיף 6 (ושהנציג לא יוכל לבטלה), או יבצע פעולה מטריאלית שלגביה אין כל הגבלות כשרות, הרי התרופה של ההורה היא במישור המשמעתי אך לא במישור ההתערבות בסמכות להתערב בפעולה שבוצעה (עע"מ (ת"א -יפו) 26/97 גבריאל צ'רטוק נ' האפוטרופוס, תק-מח 97(2), 42 ,עמ' 47)
לכן, מאחר ואין אנו חיים בהתנתק מן המציאות לאור חיי השגרה בימינו, מכשירי הטלפון הסלולריים אינם מוצר נדיר ואין כמעט נערים שאין בידיהם מכשיר שכזה, ניתן לומר כי אף פעולת הרכישה והשימוש בטלפון סלולרי הינה פעולה שדרכם של קטינים לעשותה.
הכלל הגדול בדיני חוזים של מוצא שפתיך תשמור ועשית, או "חוזים יש לקיים", חל על קטינים כמו על כל אדם וגם קטינים בדרך כלל, אינם יכולים לבטל חיוביהם החוזיים אלא אך בתנאים ועל-פי העילות הקבועים לכך בחוק. תהא צדייתו של המחוקק לקטינים ולנעשקים אשר תהא, כל עוד לא ניתנו להם זכויות מיוחדות בחוק מפורש, נשאר משפט אחד להם ולכל אזרח אחר (ראה בג"צ 709/79 עמיר כהן נ' שר הביטחון ו-5 אח', פ"ד לד(2), 465)
התוצאה היא, שאין ממש בטענות הנתבעים לגבי העדר עילה נגד הנתבע 1 מהטעם שהיה קטין בעת ההתקשרות."