מה בית המשפט קבע כבר בשנת 2002 לעניין החתימה הדיגטלית הרגילה (בלי קשר לחתימה האלקטורנית המאובטחת ?
ת.א. 181890/02 דומיקאר בע"מ נ' הדסים נסיעות בע"מ (כב' השופטת נועה גרוסמן):
"זה המקום לציין, כי היום בפרוס האלף השלישי לספירה, מן הראוי לרעננן ולעדכן את ההלכות בדבר "ראשית ראיה בכתב" ולהתאימן להשתנות העיתים כשם שאין אנו מצפים להגשתם של מסמכים כתובים על עלי פפירוס, או כתובים על הקלף, כך אין חובה להסתמך אך ורק על חוזים, בין אם הם כתובים בכתב יד, ובין אם הם מודפסים במכונת כתיבה או בעזרת תוכנת מחשב. עם התגברות השימוש במכשור אלקטרוני לצורך קשרי מסחר שונים, הרי שחתימות אלקטרוניות שונות עשויות לשמש אינדיקציה ל"ראשית ראיה בכתב", לא פחות מאשר חוזה מודפס וחתום בחתימה ידנית.
אם לא נאמר כן, נשאיר את עולמנו המשפטי שקוע באפלת ימי הביניים, שעה שעולםהמסחר מתקדם ונעזר במכשור אלקטרוני. יש להתאים את המשפט למעשה ולקבוע כי הזמנות שנעשו באמצעים חדישים כגון ההזמנה המקוונת , אינם פחותות מהזמנות כתובות ידנית, באשר כל האיפיונים של ראשית ראיה בכתב וייחוד הצדדים, מצויים בהם בצורה ברורה."
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה